שלום רב לכולם הפרשה פותחת במקרא ביכורים ובווידוי מעשר, ומיד אחריהם יש, בין היתר, הערה לגבי מעמדו של עם ישראל בעולם (דברים כו יז-יט): "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל […]

פעמיים אסרה התורה קבלת שוחד, בפרשת 'משפטים' שבספר שמות ובפרשת 'שופטים' שבספר דברים. בשני המקומות מדברים הפסוקים על לקיחת שוחד, אבל למדו שהאיסור הוא גם על נתינתו; והפסוקים מדברים על השופטים, אבל למדו שהאיסור הוא על כל המנהיגים ומשרתי הציבור בכלל. שני הפסוקים שווים בניסוחם, חוץ מהבדל אחד בולט מאוד: שמות כג ח: וְשֹׁחַד לֹא […]

שלום רב לכולם מובטח לנו שייטב לנו ולבנינו אם נעשה 'הטוב והישר' בעיני ה' (דברים יב כח):"שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ". אבל אין פירוט לאילו מעשים הכוונה, מהו 'טוב' ומהו 'ישר'?. חלקו תנאים בפירוש שני ביטויים אלה: […]

שלום רב לכולם. הפרשה פותחת בדיני נדרים: במדבר ל: (ב) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': (ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה: הדינים נוגעים לכלל עם ישראל, כמובן, ולכן תמוהה הפתיחה המכוונת את הדברים […]

לאחר שפרק כו מונה את שבטי ישראל למשפחותיהם ולמספר אנשיהם, קובעת התורה את דרך חלוקת הארץ לישראל. וחלוקות הדעות בחז"ל, אם הארץ התחלקה ליוצאי מצרים או לאלה שממש באו לארץ. אמנם פשט הכתוב כאן נראה שהארץ נתחלקה לבאיה, כי מיד אחרי רשימת הבאים נאמר "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה". אבל מיד אח"כ נאמר "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם […]

רבותי ההסטוריה חוזרת. בפרשתנו מתחיל עם ישראל במסעו לארץ ישראל. בדרכו לארץ ישראל ביקש עם ישראל מאדום לעבור בגבולו, היתה זו בקשה בדרכי שלום (במדבר כ יד-טו), אבל אדום סרב, וישראל פנה לדרך אחרת (כ). ישראל לא תקף ולא לחץ. מאחר שקיבל תשובה שלילית – פנה והלך לו בשלום בדרך אחרת. לפתע הותקף ישראל ע"י […]

פירוש 'דעת מקרא' כותב בהקדמה לפרשה: "אין הרצאת הדברים ברורה, מותחמת ורצופה כל צרכה. יש כאילו חזרות, ולכאורה אף סתירות פנימיות… זאת ועוד, בקריאה שטחית הדברים נראים לא מסודרים, משום שלמעשה אין לפנינו מחנה מגובש בצידו של קורח… מאוייהן, דרישותיהן ותלונותיהן אינן עולות בקנה אחד, וגם תוצאות פעולותיהן (עונשיהן) שונות". אכן, סיפור מרד קורח קצת […]

משה שלח 12 מרגלים לבדוק את ארץ ישראל, כדי להוכיח שארץ טובה היא. 12 המרגלים הלכו 40 יום וחזרו ודיווחו (במדבר יג כז): "וַיְסַפְּרוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ: בָּאנוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה-פִּרְיָהּ". – יושם לב, כל 12 המרגלים סיפרו שהארץ טובה, שזו ארץ זבת חלב ודבש, ואפילו הציגו כהוכחה פירות שהביאו משם […]

שלום רב לכולם בראותנו אדם סועד את ליבו, אנחנו נוהגים לברכו 'בתאבון'. כלומר: אנחנו מברכים אותו שתהיה לו תאוות אכילה. ברכה זו מתורגמת משפות אירופאיות, ואינה מצויה במקרא או במשנה. הברכה לסועד במקרא היא 'לשובע'. בפרשתנו: ויקרא כה יט: וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ (רש"י: אף בתוך המעים תהא בו ברכה). ובפרשה […]

השלום והברכה לכל. פרקיו הראשונים של ספר ויקרא עוסקים בתורת הקרבנות לסוגיהם, סיבות ההקרבה ודרכי הטיפול בקרבן. מטרת המקריבים היא שהקרבן יתקבל ברצון. כדי להבין קצת נקודה זו, כדאי לשוב אל הקרבנות הראשונים שהוקרבו אי פעם, קרבנותיהם של קין והבל, ולברר מדוע האחד התקבל והאחר לא. בבראשית פרק ד מסופר: (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא […]

העמוד הבא »